לכבוד: מדינת ישראל וכל תושביה ותושבותיה,

השבת נקרא בבתי כנסת קטעי שירה.

שירת הים בהובלתם של משה ושל מרים:

"אָ֣ז יָשִֽׁיר מֹשֶׁה֩ וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַשִּׁירָ֤ה הַזֹּאת֙ לַֽיהֹוָ֔ה וַיֹּאמְר֖וּ לֵאמֹ֑ר…

וַתִּקַּח֩ מִרְיָ֨ם הַנְּבִיאָ֜ה אֲח֧וֹת אַהֲרֹ֛ן אֶת־הַתֹּ֖ף בְּיָדָ֑הּ

וַתֵּצֶאןָ כָל־הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת׃

וַתַּ֥עַן לָהֶ֖ם מִרְיָ֑ם שִׁ֤ירוּ לַֽיהֹוָה֙… " (שמות טו)

ושירת דבורה:

"אָנֹכִ֗י לַֽיהֹוָה֙ אָנֹכִ֣י אָשִׁ֔ירָה" (שופטים, ה, ג)

השירות הללו מביעות הודיה, על הצלה וגאולה, ולא חומקות מתיאור מחיר הדמים הכבד אשר בצידה של הגאולה. 

אני מאחלת לנו, שנשיר ביחד הרבה ב-75 השנים הבאות. 

כוחה של השירה המשותפת מרפא, השירה המשותפת מקרבת לבבות. חבורות זמר הן מאפיין ישראלי מוכר. אנו שרים ושרות יחד מלידה, החינוך בגיל הרך הוא סביב שירים, והלוואי שנמשיך כל החיים לשיר יחד.

התפילה האהובה עליי היא תפילה שיש בה הרבה שירה, כאשר הקולות משלבים בהרמוניה, הלב נפתח ונח מעט ממשא השבוע. השירה מאפשרת לגלות ולהתמסר לאשר מעל המילים. שירה מזמינה להאזנה לנשמה, לנשימה מתחת למילים. כך אפשר להתפלל יחד א.נשים בעלי אמונות שונות, להסכים להתעלות לרגע מעבר לתביעת דיוקי המילים. להסכים לתת את קולי, הגוון הייחודי שלי, למקהלת הקולות הרבים.

"וכל התורה כולה נקראת שירה

ותפארת השיר היא כשהקולות שונים זה מזה

וזהו עיקר הנעימות" (ערוך השולחן, בהקדמה לחושן משפט)

מאחלת לנו שנמשיך לשוטט בין הנעימות, ולהיפגש יחד האוהבים והאוהבות לשיר, מעל למילים, בהאזנה לנשמה ולנשימה, וניתן את קולותינו יחד בשירה.

"פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ" (משלי לא)- איזו היא חָכְמָה? זוֹ שירה