לכבוד: מדינת ישראל וכל תושביה ותושבותיה,

הברכה השביעית מתוך שבע הברכות שמברכים בהן חתן וכלה בחופתם, מציעה מדרג של ערכים: אהבה ואחווה שלום ורעות. ערך האהבה, הוא היסוד הראשוני והבסיסי, בלעדיו אין קשר אנושי. ערך האחווה (מלשון אחים/אחיות), לדעת חכמינו, הינו גבוה יותר, כי יש בה מחויבות של קשר דם, של משפחה. השיתוף האמיתי מגיע עם ערך השלום, זהו חיבור בין שונים, אשר חותר לשלמות. נקבע במקורותינו: "גדול שלום, שהוא שקול כנגד הכל" (במדבר רבה יא, ז).

המעלה הגבוהה מכולן היא -  ערך הרעות. הרעות היא הדבק לאורך ימים. זה אולי מפתיע. מה לא אמרו על האהבה,  שהיא "עזה כמוות...רשפיה רשפי אש, מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה"(שיר השירים ח, ו). למרות זאת, חכמינו, שהכירו את שירת האהבה של שיר השירים, הציבו בכל זאת מדרג שונה, הרבה יותר אנושי וממשי.

בשיר השירים הרעיה (לשון רעות) היא האהובה. רעות ואהבה נקשרים בקשר אמיץ. אהבה היא רגש עז, כמוות, כעדות בעל שיר השירים ועוצמתה משתנה על פני מרחבי הזמן. קשר עמוק, קשר למרחקים ואריכות שנים דורש קביעות ויציבות. זוהי הרעות.

בארץ יש לרעות מימד נוסף, של חברים לנשק, המסכנים יחדיו את חייהם על משמר המולדת. אולי שואב ערך זה משירו המפורסם של המשורר חיים גורי, שנישא בפי כל, בשנותיה הראשונות של המדינה: "כי רעות שכזאת לעולם לא תיתן את ליבנו לשכוח".        ערך הרעות קיבל ביטוי רשמי כאחד מערכי צה"ל . הרעות – היא עשיה מתוך אחווה ומסירות עד כדי חירוף הנפש.

בשפה היומיומית, משתמשים בביטוי "אחי" / "אחותי" לחבר או חברה והמילים היפות רעי / רעייתי אינם בשימוש. כמה חבל.

לקראת שנתה ה - 75 של מדינת ישראל, אשא ברכה שנשוב לממש את הציווי:

"ואהבת לרעך כמוך. אני ה' " (ויקרא יט, יח).