לכבוד: מדינת ישראל וכל תושביה ותושבותיה,
זאת הברכה שלי אלייך, מדינה אהובה, ולכולנו. זאת התפילה שלי כאשר אני מדמיין את עתידנו המשותף. שני רבנים הציעו כלל אחד, הוראה אחת ברורה שתשקף עיקרון מנחה של כל התורה כולה: "ואהבת לרעך כמוך". רבי עקיבא אמר: "זהו כלל גדול בתורה". בן עזאי אמר: "ספר תולדות אדם, זה כלל גדול מזה" (ספרא קדושים ד, יב).
העובדה שספרא מציע את שתי האפשרויות הללו ולא רק אחת מהן, משקפת את העובדה שליהדות אין דּוֹגְמָה. גם כשמדובר בכללים גדולים בתורה, יש לנו שתי אפשרויות.
זוהי הזמנה: מהו הכלל הגדול בתורה עבורך?
הבחירה שלי לכלל הגדול בתורה נמצאת בפרשת "וירא", כאשר יהוה אומר: "הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם, אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה. וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם, וְנִבְרְכוּ-בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. כִּי יְדַעְתִּיו, לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת-בָּנָיו וְאֶת-בֵּיתוֹ אַחֲרָיו, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהוָה, לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט…" (בראשית יח, יז-יט).
התורה מאפשרת לנו להאזין לדיאלוג הפנימי של ה'. הקב"ה מדבר עם עצמו: "למה שאסתיר משהו מאברהם?" הדיאלוג הפנימי הזה בא ללמד אותנו שיעור על ערכים ועל כיצד יש לנהוג: "כדי שהוא יחנך את צאצאיו ואת כל בני ביתו". מה אלוהי אברהם רוצה שהוא ישתף עם הדורות הבאים אחריו? הדיאלוג הפנימי של אלוהים בפסוקים האלה, מאפשר לנו לשמוע את תשובתו של הקב"ה לשאלה של עצמו. הסיבה לכך שהקב"ה מחליט לגלות לאברהם את העתיד לקרות לתושבי סדום ועמורה, היא כדי שאברהם יחשוב, ירגיש, ילמד ויחנך בהתאם. מה בעצם אברהם אמור ללמוד? שהאדם צריך להגן על הבריאה, על האנושות כולה, על כל הבריות, גם במחיר של ויכוח עם הציווי האלוהי. גם כאשר אלוהים - כן, אלוהים! - אומר: "זעקת סדום ועמורה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד", תפקידו של אברהם לא רק להקשיב, אלא גם להגיב, להשיב ולוודא שזה אכן מעשה נכון וצודק. אברהם הגיב ואמר: "האף תספה צדיק עם רשע?!... חלילה לך, השופט כל הארץ לא יעשה משפט?". איזה אומץ, מחויבות ונכונות נדרשו מאברהם כדי לפנות אל ההוויה ולומר: "אלוהים! אל תשכח את מהותך הקדושה!".
אנחנו, ילדי אברהם ושרה וילדי אברהם והגר, כל מי שרואה באברהם דמות אבהית, הורה של אמונה, מקבלים בצורה הישירה ביותר שהתורה מאפשרת לנו את הכלל הגדול, העיקרון המנחה שכולל את הכל. זה מה שהשכינה ביקשה מאברהם להעביר לנו: לעשות את מה שראוי ואת מה שצודק. אסור לנו להירתע מלדרוש זאת, גם מאלוהים, ובטח שמסמכות אנושית ומכל אדם, כולל מעצמנו.
מי יתן ונתברך בזה, מדינת ישראל. שנחיה בבריאות, שלום ושמחה, כדי שנוכל להגשים זאת יחד.
בכבוד רב,
הרב עודד מזור
הרב עודד מזור, רב קהילת כל הנשמה בירושלים, מוסמך לרבנות בבית המדרש הישראלי של ההיברו יוניון קולג' ומלמד בה. נשוי ואב לשלושה.