לכבוד: מדינת ישראל וכל תושביה ותושבותיה,

ערך השוויון הוא מושג שנולד בתקופת ההשכלה. מייסדי ארצות הברית, חרטו על מגילת העצמאות בשנת 1776 -  "כל הזכרים (בני אדם) נבראו שווים". בפועל, רעיון נשגב זה הוחל רק על גברים לבנים. דווקא במגילת העצמאות של מדינת ישראל, שנחתמה במאי 1948 נכתב: "מדינת ישראל תְּקַיֵּם שִוְיון זְכֻיּוֹת חֶבְרָתִי וּמְדִינִי גָּמוּר לְכָל אֶזְרָחֶיהָ בְּלִי הֶבְדֵּל דָּת  גֶּזַע וּמִין". ניסוח זה כלל נשים וכן את העדות והדתות השונות. כמה טוב וחיוני שזהו ערך יסוד של מדינת ישראל אשר על בסיסו נחקקו לא מעט חוקים שאף הרחיבו את השוויון לקבוצות נוספות. ועדיין נותרה כברת דרך ארוכה, במיוחד בכל הקשור לשוויון דת וחופש בחירה בעניינים הקשורים לסטטוס האישי של אזרחי ישראל. מצד אחד, קיים מונופול של הרבנות הראשית בתחום של טקסי חיים; ישנה אפליה והדרה של נשים; והגזענות ממשיכה להשתלט על חיינו. גזענות נגד מזרחים, ערבים, הקהילה הלהט"בית ועוד. מצד שני, קיימת יותר מודעות לקיומם של מיעוטים, לשוני, לסכנות של שליטת הרוב והגבלת זכויות האזרחים. אני חרדה לעתידנו ומאחלת לנו שנלך לאור מגילת העצמאות.

ערך השוויון נמצא במורשת שלנו כבר בפסוקים הראשוניים של התורה. בבראשית פרק א, פסוק כ"ז נאמר: "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם". זה לא יכול להיות יותר ברור- כל אדם נברא בצלם. ולכן יש להתייחס לכולם כשווים בין שווים. שוני בוודאי קיים,  אך לפני החוק ולפני האפשרויות להתפתח ולצמוח, לכל אחד ואחת מאיתנו צריכות להיות הזדמנויות שוות. כפי שאמר הכומר מרטין לותר קינג הבן: "יש לי חלום, שיום אחד, ארבעת ילדיי הקטנים, יחיו במדינה בה לא ישפטו אותם לפי צבע העור שלהם, אלא לפי האופי שלהם". 

יש לי חלום שארבעת ילדיי יחיו יום אחד במדינה בה הם מוערכים לא לפי צבע העור שלהם, אלא לפי אישיותם.

תקוותי לשנת ה-75 למדינה האהובה שלי שנוכל לקדם את השוויון ונראה כל אדם ואישה עם הניצוץ האלוהי שבו.ה!