לכבוד: מדינת ישראל וכל תושביה ותושבותיה,

החוק האסלאמי לא מדבר על מערכת פוליטית ברורה ומפורטת, כמו שהוא מדבר בפירוט על הוראות פולחן, עסקאות וירושה. החוק מסביר על יסודות וערכים כלליים הנחוצים לכל מערכת פוליטית. יש  להגן ולשמור עליהם, ואז להשאיר את הפרטים למאמצים אנושיים כדי להקים מערכת המשיגה ומגינה על ערכים אלו.

הערכים הבסיסיים שהשריעה דורשת לקיים בכל משטר מדיני הם ארבעת ערכי היסוד הבאים: 

צדק, התייעצות (עקרון באסלאם בנוגע לקבלת החלטות), שוויון וחירות.

ערך החירות, אשר דם רב נשפך על מנת להשיגו, מובא בהלכה המוסלמית במטרה להבהיר שכל אדם נולד בן חורין ואין לשעבדו. 

מומחים בתורת המשפט המוסלמי ראו בחירות אחת ממטרות ההלכה המוסלמית, שקבעה שיש להעניק חופש למחשבה, לאמונה ולדעה. 

ואמר יתעלה: "אין מקנים דת בכפייה" (הקוראן, סורת הפרה, פסוק 256, בתרגום אורי רובין).

באשר לפרטים הנוגעים לחירות והדרכים להשגתה- את כל אלה משאירים לאדם להתאמץ ולחוות חוויות שיסייעו לו בהשגת חירותו. 

האם ניתן להשיג חירות באמצעות הקמת מוסדות והטלת סנקציות על אלו אשר משעבדים אנשים ומגבילים את חירותם? 

ניתן תמיד להקים מוסדות ומפלגות שיפעלו לשם הגשמת ערך החירות ולשם הגנה עליו בקרב יחידים, אך חשוב מכך שהערך הזה יבוא לידי ביטוי במשטר הפוליטי הקיים. 

ההלכה המוסלמית אינה מרחיבה אודות החוק המוסלמי, אלא מדברת על ארבעה ערכים מדיניים, שכאשר אנו מיישמים אותם, ניתן לקרוא למשטר המדובר "משטר מוסלמי", וכאשר ערכים אלה אינם מיושמים, זהו אינו משטר מוסלמי. 

על המוסדות המוסלמיים לפעול לשם קביעת קריטריונים לערכים אלה. הקריטריונים הללו ימדדו עד כמה הערכים הנ"ל מיושמים בחברה, על מנת לפתח ולקדם אותה. צדק, שורא, שוויון וחירות- אם הם מצויים בחברה, סימן הוא שהיא מפותחת, מתקדמת ופועלת באופן רציונלי. אך אם ערכים אלה אינם קיימים, הרי שמדובר בחברה שנותרה מאחור, חברה חלשה ומושחתת.

אני קוראת למדינת ישראל לפעול למען החירותיות של כל תושביה ותושבותיה ללא הבדל של דת, גזע או לאום.