לכבוד: מדינת ישראל, תושביה ותושבותיה,
לפני 75 שנים הוקמה מדינת ישראל כמדינה יהודית, מבלי שראינו צורך לעצור רגע ולחשוב על טיב יהדותה. האם אנחנו מדינה יהודית כי רוב תושביה יהודים ותו לא? האם יהדותנו היא עניין אתני-לאומי גרידא? אני מאמין שמדינת ישראל יכולה לאמץ ערכים יהודים שהיו מהותיים ליהדות במהלך הדורות, ועדיין עומדים בבסיס עולמה הרוחני.
לכן, לכבוד חגיגות ה-75 להקמת המדינה, הייתי רוצה לאחל לה לאמץ את ערך הצמצום. זוהי מילה שלא נשמעת טוב בשפה השגורה בפינו היום. תורת הצמצום מהווה את אחד היסודות של תורת הקבלה, המגלמת בתוכה חכמה מופלאה שמתייחסת לדרך הראויה לחיות בעולם. האר"י הקדוש כתב: "תחילת הכל היה אור האין סוף ברוך הוא פשוט, ואין דבר פנוי ממנו. וכשעלה ברצונו לברוא העולמות שיכירו גדולתו צמצם עצמו, ונשאר מקום חלל בנקודה האמצעית שבו, ובמקום ההוא האציל כל העולמות." כלומר, על פי תורת הסוד היהודית, טרם בריאת העולם האלוהות פינתה מקום על מנת לאפשר מרחב בו תוכל להתקיים מציאות חוץ-אלוהית. זו היא אמירה אתית דרמטית, שכן הנחת היסוד הינה ששום קיום אינו יכול להתאפשר מבלי שהצד השולט יצמצם את מקומו, ובמובן מסוים יוותר על בעלותו.
הצתוונו להידמות לאל וללכת בדרכיו. אם האל עצמו, שכולו טוב, ביצע את פעולת הצמצום כדי לאפשר לבני אדם לחיות, על אחת כמה וכמה שבני אדם עצמם צריכים להידמות לו ביחסיהם עם הזולת – ברמה הפרטית, משפחתית והלאומית – כדי לעשות מקום למי שמסביבם. צמצום היא פעולה מפחידה, בטח בדור שהתרגל לחשוב על כוח כערך עליון. אבל זוהי פעולה הכרחית לכל מי שחפץ חיים. הצמצום היא לא פעולה של ביטול עצמי אלא פעולה של ראיית הזולת. אני מצמצם את עצמי כדי שהאחר יוכל לחיות לצידי ועמי.
יהי רצון שנדע כולנו לצמצם את עצמנו במעט, כדי לאפשר מרחב מחייה רוחני לשכן שלידנו, לקבוצה החברתית השונה וגם לעמים שחולקים עמנו את הארץ הזאת.
בכבוד רב,
הרב גבריאל אבן צור
גבריאל אבן צור הוא סטודנט לתואר שלישי בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית. מחקרו עוסק בהיסטוריה התרבותית והאינטלקטואלית של יהודי המגרב. גבריאל הוסמך מטעם הרבנות הישראלית בשנת 2021, כותב ומלמד בבמות שונות בארץ ובחו"ל.