לכבוד: מדינת ישראל וכל תושביה ותושבותיה,

לא ללכת בתלם. לא לחכות לקונצנזוס. לא להישאר בתוך המחנה. לחשוב מחוץ לקופסא. לצאת מאזור הנוחות. לצאת מתוך, להיחלץ. להיחלצות הזאת קוראים בצרפתית – להיות ה avant-garde, המשמר הקדמי. כדי ללכת קדימה, בסְפָר שפורץ את הגבולות לפני כולם. כמו החדשנות של תיאטרון ה"שוליים" (fringe) שאינה מתאפשרת במסגרת המוסכמות הכובלות של האמנות הבורגנית. להסתכן, להקריב, לשלם מחיר. להכריז: "אחריי!" לסחוף את האחרים לפעולה בכיוון הנכון. לסמן מטרה ולחתור אליה, למען כולם.

מילולית התחילה התופעה הזאת עם שניים וחצי השבטים, אשר הורשו לנחול אדמות בעבר הירדן המזרחי, רק בתנאי שישאירו שם את משפחותיהם ואת המקנה שלהם, בעוד הגברים יצאו למלחמת כיבוש ארץ כנען אשר ממערב לירדן, לא רק יחד עם יתר השבטים, כי אם בראש המחנה. ההקשר המקורי אם כן היה – חיל החלוץ במלחמה: "כָּל חָלוּץ לַמִּלְחָמָה לִפְנֵי יְהוָה וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵיכֶם" (במדבר לב, כט). 

עלינו לחלץ את הערך הזה מהקשרו בתורה ולבדוק את יישומו במהלך הדורות. שהרי אנו בני אברהם העברי, אשר לא רק נחלץ ממולדתו ומבית אביו כדי לפלס דרך חדשה עבור זרעו אחריו, היא "דֶּרֶךְ יְהוָה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (בראשית יח, יט). הוא אברהם העברי, אשר כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד. לשם כך דרושה גבורה, דרוש אומץ רוחני ונפשי, לפעול בעת הצורך גם כאדם יחיד או כמיעוט קטן, כדי להוכיח את הציבור כמו נביא זעם, או לשמש דוגמה אישית למימושו של חזון הנתפס עדיין ברבים כהזייה דמיונית חסרת שחר.

ערך החלוציות זכה להתחדש כערך ציוני עכשווי, קפיצה אל הגשמת החזון של יישוב מודרני של ארץ ישראל לקראת ריבונותו המתחדשת של העם בארצו, בלי לחכות עד שהמוני יהודים בעולם יכירו בנחיצות הדחופה של פעולה זו. מנהיג הפועל המזרחי, שמואל חיים לנדאו, כינה בשנות השלושים של המאה העשרים את הפעולה הזאת "המרד הקדוש", בעקבות קריאתו של הרבי מקוצק לקומץ של יהודים שיתקנו את העולם מתוך "עזות דקדושה", האומץ לפעולה חריגה של קידוש השם ברבים, לא במוות אלא דווקא בחיים של אמונה. שהרי חז"ל הם ששיבחו שני מורדים ואף שידכו אותם זה לזו – כלב בן יפונה, שמרד בעצת הרוב המכריע של המרגלים וסחף את העם להגשמת התוכנית המקורית לעלות לארץ כנען, ובתיה בת פרעה, אשר מרדה בגזרת אביה להרוג את התינוקות העבריים הזכרים ודווקא הצילה את משה התינוק.

והיום, מהי החלוציות הנדרשת מאיתנו? 

בשנת 1990, כאשר יצאתי לסיור משותף עם ד"ר מַרים מרעי, המוסלמית, מעכו, כדי להדגים מהו דו קיום יהודי ערבי בחברה הניזונה מאלימות המלחמות, הסתה ושנאה. אמרה לנו מישהי, "שתיכן חלוצות".