לכבוד: מדינת ישראל וכל תושביה ותושבותיה,

אנחנו נצטווינו, כצאצאיו של אברהם אבינו, להיות ברכה. כאשר אברהם יצא למסע הגדול שלו "אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ", ה' בירך אותו במילים: "וַאֲבָ֣רֶכְךָ֔ וַאֲגַדְּלָ֖ה שְׁמֶ֑ךָ וֶהְיֵ֖ה בְּרָכָֽה...וְנִבְרְכ֣וּ בְךָ֔ כֹּ֖ל מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָֽה” (בראשית יב).

ה' הבטיח לאברהם שהוא עצמו יהיה ברכה ושכל משפחות העולם יתברכו במפגש עמו. כיצד אנו ממשיכים את דרכו של אברהם אבינו ומהווים ברכה לעצמנו ולכל הסובבים אותנו? 

דרך צדקה ומשפט: אברהם נבחר על ידי ה' כיוון שאלוהים ידע שיצווה את ילדיו ואת כל סביבתו לנהוג בצדקה ומשפט כלפי כל אחד ואחת, לא משנה מה מוצאם. "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהוָה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט…" (בראשית יח, יט). כמו כן, המדרש מספר כיצד אברהם אבינו היה דואג לכל העוברים והשבים בכך שהיה מאכיל ומשקה אותם. לאחר שאכלו ושתו, הם היו מברכין אותו. אברהם היה אומר להם : לי אתם מברכין? ברכו לבעל הבית שנותן לכל הבריות אוכל ומשקה ונותן בהם רוח... כיון שהיו שומעים כך היו שואלים: כיצד נברך אותו ומחזיקים לו לטובה? היה אומר להם: אמרו ברוך ה' המבורך לעולם ועד, ברוך נותן לחם ומזון לכל בשר. והיה מלמדם ברכות וצדקות(מדרש תנחומא, לך-לך, יב). לאחר שאברהם אבינו דאג לכל העוברים והשבים, הם רצו להודות לו. הוא היה מלמד אותם לברך את המקור של כל הברכות ומתוך כך לפעול בצדקה אחד כלפי השני ולהרחיב את מעגלי הצדק והצדקה. 

דרך עין טובה כלפי כל אדם: במשנה כתוב, "כָל מִי שֶיֵש בְיָדוֹ שְלשָה דְבָרִים הַלָלוּ, עַיִן טוֹבָה, וְרוּחַ נְמוּכָה, וְנֶפֶש שְפָלָה, מִתַלְמִידָיו שֶל אַבְרָהָם אָבִינוּ"(משנה אבות ה, יט). המשנה מספרת שלהיות חלק מהמורשת של אברהם אבינו היא היכולת לברך את האחר מתוך הטוב שרואים בכל אדם.  בתלמוד, רבי אלעזר מפרש את הפסוק :"וְנִבְרְכ֣וּ בְךָ֔ כֹּ֖ל מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָֽה."  

"נברכו" - לא מלשון ברכה אלא מלשון הרכבה בוטנית. בהרכבה, העץ משתבח מהשילוב של ענפים מסוגים שונים אשר מחזקים אותו ומשבחים את הפרי. מדרש זה יוצר היפוך במשמעות של הפסוק. זה לא שאברהם הוא מקור הברכה, אלא דווקא העמים מסביב הם אשר משבחים את אברהם, הם מבורכים בו ומביאים לו ברכה בנוכחותם. 

דרך זהות ייחודית והכלת הריבוי: אברהם אבינו מחזיק בתוכו את הייחוד והריבוי של "אַב הֲמוֹן גּוֹיִם". הוא אדם בעל זהות מובחנת אשר מכיל בתוכו את הגיוון של עמים רבים. אברהם יכול להכיל את הריבוי והשלם אשר מאפשר לו להיות ברכה .

מי ייתן וגם אנחנו נוכל להרגיש שאנחנו יכולים למצוא מקום לזהויות מגוונות, לשמחה ולכאב של אחרים בתוך הזהות שלנו, ובכך להידמות לאברהם אבינו, ללכת בדרכי ה', לעשות צדקה ומשפט ולהיות ברכה לכל הסובבים אותנו.