לכבוד: מדינת ישראל וכל תושביה ותושבותיה,

במקום בו גדלתי, הייתה משמעות גדולה לאמירה על אדם שהוא אידיאולוג. גם אני רציתי לקבל מחמאה כזאת. אולם, מה טבעה של אידיאולוגיה ללא הדיאלוג שנמצא בליבה – אי.דיאלוג.יה? למעשה, אלו מושגים שמשלימים זה את זה. האידיאולוגיה היא הקצה המגובש של המחשבה ותפיסת העולם, אותה מערכת רעיונות שמכתיבה את אורחות חייו של אדם. הדיאלוג.יה היא הכוח המחייה והיכולת לזכות בערך מחודש מתוך מפגש עם העולם, עם אנשים, עם טקסטים וכו'. סופה של אידאולוגיה ללא דיאלוג.יה, לקרוס אל תוך עצמה ודיאלוג.יה ללא אידיאולוגיה תרחף בחלל ללא ממשות. טוב לו לאדם שמחזיק בגם וגם של הפכים מנוגדים אלו, שבכוחה של הזיקה והמתח ביניהם, להיות פורה וליצור שיווי משקל של שימור והתחדשות, גמישות וקשיחות, של מפגש בין אני לאתה. 

בימים אלו אנו נמצאים בשיאה של קוטביות מפוררת שלעיתים נדמה שאין ממנה דרך חזרה. ימים אלו מדגישים עד כמה אנו מושקעים באזורים האי.דיאלוגים. הדיאלוג.יה, על שלל איכויותיה, בולטת בחסרונה. דני לסרי, מייסד האקדמיה הדיאלוגית, מלמד כי שתי העיניים שלנו, בשל מיקומן השונה בחלל, יוצרות "תמונות" מעט שונות זו מזו. כאשר המוח ניגש לפתור סתירה זו, הוא אינו יוצר ממוצע בין שתי נקודות המבט הללו, וגם לא מורח את שתיהן לאיזו תמונה מטושטשת, כפי שהיה קורה אולי אם היינו מניחים בפשטות את שתי התמונות אחת על השנייה, אלא ממזג את שתיהן כדי ליצור את התלת מימד, עניין שלא רק מוסר אינפורמציה על מרחקים, אלא מהווה איכות חדשה של ראיה. נקודות המבט השונות של עינינו הן כמו נקודות המבט השונות שבינינו. מי ייתן ונצליח להפוך את המפגש עם האדם שמולנו, תהא דעתו אשר תהא, תהיה מידת ההסכמה בינינו אשר תהיה, לכזה, שמוסר עבורנו איכות חדשה של ראיה ואיכות חדשה של הבנת המציאות שבתוכה אנו חיים ופועלים. 

כדי ליצור אפשרות לקיומו של מצב זה, כדאי לזכור ששיח ותפילה הינן מילים בעלות זיקה עמוקה זו לזו- "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב" (בראשית כד, סג). לפיכך, טוב היה לו היינו מייחדים ומיחסים גם לשיח בינינו מעט מהקדושה השמורה לתפילה. בנוסף, ברוח דבריו של הרב יוסף יצחק שניאורסון, גם משיח הוא מלשון שיח, שיח הנובע מהנקודה הפנימית ביותר בנפשו של האדם. מי יתן ושיח בהתכוונות זו יהיה נחלתינו. אמנם המגוון הוא גם אתגר ואנו נמצאים בימים שדוחקים עד הקצה את יכולתינו לחיות פה יחד, אנשים וקבוצות אוכלוסייה בעלי ייחודיות שונה, אך הנחמה עבורי היא האפשרות לבחור בשיח, בדיאלוג.יה לצד האידיאלוגיה. אפשרות זו נגישה ורבים בוחרים בה על צורותיה השונות ככלי לתיקון הדרוש. 

מכל ליבי אני מאחל לכולנו, שנכיר בפוטנציאל שהדיאלוג.יה והשיח, יכולים לחולל בתוך חברה מגוונת - חילוץ וגילוי אותו עומק ואיכות חדשה של ראיה, אשר בכוחה לסדוק מחיצות של ניכור, לחדש זיקה ולהרחיב את גבולות זהותנו.