לכבוד: מדינת ישראל וכל תושביה ותושבותיה,

כולם אומרים שאת מדינה צעירה, אבל האמת היא שאת מתחילה להתבגר, אל תפגעי! המבוגרים מצפים ממך רק דבר אחד: בגרות וחכמה. סבא וסבתא מלמדים אותנו את האלף-בית של החיים על בסיס ניסיונם, אף אחד מאיתנו לא מתחיל מאפס. למדתי עלייך, ישראל, באוניברסיטה באיטליה, לפני למעלה מעשרים שנים. על חלומו של הרצל ועל החלוצים שעזבו הכל בשביל להכין לך קרקע פוריה. במסע הזה הכרתי את שאול טשרניחובסקי ואפילו כתבתי עליו דוקטורט! ככל שלמדתי יותר, נמשכתי אלייך, וכך הגעתי, בשנת 2010, בחור איטלקי, לא יהודי, שכל מה שידע עלייך, שמע מפי משוררים. חשבתי שאני יודע הרבה, אבל האמת היא שרק התחלתי להכיר אותך. על ברכייך, סבתא ישראל, התיישבתי ונתתי לך להכיר לי את בנייך ובנותייך, אחד אחת, יום אחד בכל פעם. על כל אחד מהם סיפרת לי סיפור. לימדת אותי על הזרמים השונים של הדת היהודית, בבני ברק הבהרת לי את ההבדל בין חסידים למתנגדים, לימדת אותי לזהות אותם לפי המעילים והנעליים, את ההבדל בין כיפה שחורה לכיפה סרוגה, ועל השפה המיוחדת של מודעות האבל. הכנסת אותי אל תוך עולמו של "השומר הצעיר" ושל "התנועה הקיבוצית", הבאת לחיי אנשים חילונים כדי שאבין כיצד אפשר להיות יהודי גם בלי דת, כיצד אפשר להיות אדם מקסים ומוסרי גם בלי אלוהים. מתחת לי את כל הגבולות באתגרי מחשבת ישראל, וגילית לי את אוצרות המסורת הדתית וההגות החילונית. עזרת לי לזהות את צלקת השואה הנסתרת בלבבות של הניצולים ובניהם; השמעת לי בפטיפון עתיק את שירת הצעקה של המזרחי, של האתיופי, של הערבי - מנגינות המתמזגות ברחובות ירושלים, בה הכנתי לעצמי בית.

בינתיים נהייתי כהן דת בקהילה הקתולית דוברת עברית. בטקס ההסמכה שלי השתתפו רבנים, קהילות יהודיות, נוצרים מזרמים שונים, מהגרים מאסיה ומאפריקה, ערבים, רוסים, אנשים מכל מגדר ומגזר. את ממשיכה ללמד אותי לפרוץ עוד גבול דמיוני, ולהבין שאפשר להיות נוצרי וישראלי, כי גם אנחנו משתתפים בחייך, רוקדים בשמחותיך, יושבים איתך שבעה, מנחמים אותך על אובדן בנייך ובנותייך, ומביאים לך נכדים ונינים כדי לשמח אותך. יחד עם אחינו היהודים והמוסלמים רוצים אנו שמשפחתך תגדל ותשגשג כדי שתתגאי בנו. יחד איתם, כי אי אפשר בלעדיהם, רוצים שתחיי חיים ארוכים ותראי בטוב ירושלים. אַתְּ קליידוסקופ יפהפה, סבתא ישראל, אל תוותרי על אחד מצבעייך!

לקראת יום הולדתך, אתחצף ואבקש מתנה ממך: העניקי לכל ילדייך שחרור מפחד כלפי השונה. עזרי למי שמוביל את עַמֵּךְ כיום להבין שאין ברב-גוניות כל איום, אלא רק אושר ועושר. תני להם להבין שפחות מאלף ילדי מהגרים מהפיליפינים, אריתריאה וסודן לא מאיימים על האופי היהודי של המדינה, אלא רק תורמים לה. הם אוהבים אותך מאד מאד, בחיקך נולדו ואַתְּ כל העולם עבורם. מלאי מרץ וגאווה הם חולמים לשמור עלייך כחיילים טובים, כשיגדלו הם רוצים לייפות את החברה בכישרונותיהם. תני להם להצליח ולא להיכשל. עשי שלא יגרשו אותם מכאן. אני מאחל לך להתבגר בחן ובחסד. שתמשיכי להשרות עלינו את חכמתך. ייכבו השריפות ונרקוד אתך במעגל, יד ביד כל בני משפחתך: "וְשָׁרִ֥ים כְּחֹלֲלִ֑ים כָּֽל־מַעְיָנַ֥י בָּֽךְ" (תהילים פז, ז).