לכבוד: מדינת ישראל וכל תושביה ותושבותיה,

"זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְהוָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ" (תהלים קיח, כד). 

א"ר אבין: ואין אנו יודעין במה לשמוח, אם ביום ואם בהקב"ה, ובא שלמה ופירש נגילה ונשמחה בך, בך בתורתך, בך בישועתך (פסיקתא דרב כהנא, כב, ב').

מילות ההלל שנשיר לך, ישראל האהובה, ביום חגך, מבטאות את כפל השמחה: נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בך -  היום בפשטות, כמו שאת. וכן נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בך - על תשועתך, זו שעתידה עוד להיות.

תודות רבות לך: קודם על היותך, עומדת זקופה, בת 75, מחייכת, משתדלת, יודעת את כוחך ועוצמתך לצד חולשותייך. יש בך למעלה מ-140 גלויות בתוך ארץ אחת: אין לך אחות ורעיה כזו בעולם, עם קיבוץ גלויות כזה - ועוד ידך נטויה. ויש את פרחייך, פירותייך, נופייך, משעולי הדרכים, ההרים והבקעות – הושט היד וגע בה. ויש את אלפי השירים ומיליוני האותיות העבריות שנכתבות בכל תחום ידע אפשרי – הקמת לתחייה עולם של תרבות עברית. ויש בך קהילתיות ומסורתיות, ובהן הישן-מתחדש, והחדש-מתקדש, כי דרכים רבות למקום: אשרייך ישראל. ומעל לכל: תודה על הבית שאת עבורינו, בית שכמו כל בית, מעולה ומורכב גם יחד. אז כן, זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ – בו, בבית הזה, על מה שהבית הזה עבור כולנו.    

אך יומולדת נועד גם להתבוננות: כי מי כמוך יודעת ישראל, על המוני האתגרים העומדים לפתחך, ובעת הזאת במיוחד. ועד שכבר התקבצנו, עד שכבר התיישבנו, עד שכבר צמחנו והשרשנו עצמנו בתוכך, עד שהתאהבנו - יש רצון ליותר! כי עם מטען של תפילות, חלומות ותקוות בנות אלפי שנים – את מחוייבת להרבה יותר: יותר חמלה, הבנה ואחווה. יותר פתיחות, ערבות ואחריות. הרבה יותר שוויון, חירות וצדק. ושלום, שלום של השלמה עם שלום של אמת. אמן וביום חגך נעמוד ונבטיח לעשות יותר בעבורך, למענך למענינו ולמען הדורות הבאים. אז ישראל אהובה, הזדקפי, יישרי את פסי התכלת, כה יפה את ונהדרת, שאי עינייך וראי. כולם התקבצו ובאו לך לאחל ולייחל כי נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה לעוד שנים רבות, ארוכות וטובות!